פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים
עריכה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פסח על שתי הסעיפים
|
הגייה* |
pasakh al shtei haseipim
|
חלק דיבר |
צרף
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ס־ח
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא לא היה מסוגל לקבל החלטה מכל האופציות שהוצעו לפניו.
- "יאמרו אלה המוצאים לנכון להתווכח עם ה'פוסחים על הסעיפים'" (על חזיון ה"שמד" - יח ברנר)
- "מלחמת צירי האֵלים בבין-הערבים לפני עם פוסח על שתי הסעיפים." (שאלות והערות - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- מהתנ"ך: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר." (מלכים א יח כא).
- יש המפרשים "סעיף" במשמעות "מחשבה". למשל, רש"י, בפירושו על מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"א מפרש: "'שתי הסעפים' - שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלהים".
- יש המפרשים "סעיף" במשמעות "ענף". כציפור המדלגת בין ענפי האילן.
הפירוש "מצודת ציון", משלב בין הפירושים: "'הסעיפים' - המחשבות כמו ”סעפים שנאתי“ (תהלים קיט, פסוק קיג), והוא לשון מושאל מסעיף־אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן".
- בביטוי זה המילה סעיף ממוספרת כנקבה.
השורש פסח
|
השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ס־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּסַח
|
פּוֹסֵחַ
|
יִפְסַח
|
פְּסַח
|
לִפְסֹחַ
|
נִפְעַל
|
נִפְסַח
|
נִפְסָח
|
יִפָּסַח
|
הִפָּסַח
|
לְהִפָּסֵחַ
|
הִפְעִיל
|
הִפְסִיחַ
|
מַפְסִיחַ
|
יַפְסִיחַ
|
הַפְסַח
|
לְהַפְסִיחַ
|
הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִּסַּח
|
מְפַסֵּחַ
|
יְפַסַּח
|
פַּסַּח
|
לְפַסֵּחַ
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּסַּח
|
מִתְפַּסֵּחַ
|
יִתְפַּסַּח
|
הִתְפַּסַּח
|
לְהִתְפַּסֵּחַ
|
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
| |
|