פסח על שתי הסעפים

פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פסח על שתי הסעיפים
הגייה*	pasakh al shtei haseipim
חלק דיבר	צרף
מין	זכר
שורש	פ־ס־ח
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא לא היה מסוגל לקבל החלטה מכל האופציות שהוצעו לפניו.

   • "יאמרו אלה המוצאים לנכון להתווכח עם ה'פוסחים על הסעיפים'" (על חזיון ה"שמד" - יח ברנר)
   • "מלחמת צירי האֵלים בבין-הערבים לפני עם פוסח על שתי הסעיפים." (שאלות והערות - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

מקור

• מהתנ"ך: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר." (מלכים א יח כא).

מידע נוסף

• יש המפרשים "סעיף" במשמעות "מחשבה". למשל, רש"י, בפירושו על מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"א מפרש: "'שתי הסעפים' - שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלהים".
• יש המפרשים "סעיף" במשמעות "ענף". כציפור המדלגת בין ענפי האילן.

הפירוש "מצודת ציון", משלב בין הפירושים: "'הסעיפים' - המחשבות כמו ”סעפים שנאתי“ (תהלים קיט, פסוק קיג), והוא לשון מושאל מסעיף־אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן".

• בביטוי זה המילה סעיף ממוספרת כנקבה.

ביטויים קרובים

• ישב על הגדר
• תופס חבל בשני ראשים

ראו גם

• התלבטות
• התמהמה
• פָּסַח

השורש פסח

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ הערה בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

קישורים חיצוניים

• פרשנות, אתר מקראגשר
• הסבר על הביטוי באתר "השפה העברית"