פתיחת התפריט הראשי

פּוּאֶנְטָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פואנטה
הגייה* puenta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פּוּאֶנְטוֹת
  1. פואנטה היא נקודת חוד, נקודה המופיעה בסיפור, בשיר או בבדיחה, ויש בה הפתעה.
    • הפואנטה כופה על הקורא לחזור ולקרוא את הסיפור שוב. בקריאה חוזרת זו של הסיפור, יבחין הקורא בכמה וכמה רמזים שהיו "חבויים" בספר, רמזים שנעלמו מקריאתו בפעם הראשונה שמובילים לסיום המפתיע.

גיזרוןעריכה

  1. מצרפתית:pointe.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה