פּוּאֶנְטָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פואנטה
הגייה* puenta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ פּוּאֶנְטוֹת
  1. נקודת חוד עיקרית המופיעה בסיפור, בשיר או בבדיחה, ויש בה הפתעה.
    • הפואנטה כופה על הקורא לחזור ולקרוא את הסיפור שוב. בקריאה חוזרת זו של הסיפור, יבחין הקורא בכמה וכמה רמזים שהיו "חבויים" בספר, רמזים שנעלמו מקריאתו בפעם הראשונה שמובילים לסיום המפתיע.

גיזרון

עריכה
  1. מצרפתית: pointe.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה