ערש

עֶרֶשׂ גם עֶרֶס

ערש (2)

לשון המקרא [מליצה] מקום לשכב בו.
- ”אִם-אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם-אֶעֱלֶה, עַל-עֶרֶשׂ יְצוּעָי“ (תהלים קלב, פסוק ג)
עריסה, מיטת תינוק.
- ”תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי הָרָךְ עוֹמֵד גְּדִי, כַּשֶּׁלֶג זָךְ.“ (שיר ערש, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
בהשאלה: מקום שבו התפתח משהו.
- ”חזון לבם היחידי של היהודים העותומנים בכלל, ושל יהודי סלוניקי, ערש החופש, בפרט, – נאמר בטלגרמה אחרת, שנשלחה מסלוניקי לחאקי-פחה, – היא לבצר אשרה וקדמתה של ארץ-מולדתנו הקדושה...“ (נצחון ומנחה, מאת אתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)