עולל

(הופנה מהדף עלל)

עוֹלֵל גם עוֹלָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עולל
הגייה* olal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ל־ל
דרך תצורה משקל קִוֹטָל
נטיות ר׳ עוֹלָלִים
  1. לשון המקרא ולד אדם רך בשנים. בדרך כלל מבטא חסר ישע.
    • ”מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם“ (תהלים ח, פסוק ג).
    • ” דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל חִכּוֹ בַּצָּמָא עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם“ (איכה ד, פסוק ד)
    • ”נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם“ (מיכה ב, פסוק ט)
    • ”אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר“ (איוב ג, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • מילה נפוצה בנביאים. בדרך כלל בסמיכות ליונק. קרוב אל עוללות (ענבים דלים) הנפוצה במקרא

פרשנים מפרשיםעריכה

ילקוט שמעוני: רבי יוסי אומר, הרי הוא אומר מפי עוללים ויונקים, עוללים אלו עוברים שבמעי אמן, שנאמר או כנפל טמון לא אהיה וגו', ויונקים אלו שיונקים שדי אמן, שנאמר מפי עוללים ויונקים. רבי אומר עוללים אלו שבחוץ, שנאמר להכרית עולל מחוץ, ואומר עוללים שאלו לחם, ויונקים אלו שיונקים שדי אמן. (שמות פרק טו, רמב)

רש"י: עוללים - קטנים המתעוללים בלכלוך. (תהלים ח ג)

מלבי"ם: שם עולל מציין הילד הרך והוא גדול מיונק, כמו "והמת מאיש עד אשה מעולל עד יונק". ונמצא שם עויל עולה על ילד ונערה צעירה לגנאי בלשון בזיון. (הכרמל)

רש"ר הירש: עולל מציין אדם צעיר שעודנו בשלבי התפתחותו... (ויקרא יט י)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה


תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

עוֹלֵלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עולל
שורש וגזרה ע־ו־ל; ע־ל־ל
בניין פִּעֵל
  1. עשה לאחר. גרם לאחר. בדרך כלל שלילי.
    • ”תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעָי“ (איכה א, פסוק כב)
    • {{צט/תנ"ך|ראה ה' והביטה למי עוללת כה.

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

עוֹלֵל בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עלל
שורש וגזרה ע־ל־ל
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא ליקט עוללות. קטף ואסף ענבים הנשארים אחרי הבציר.
    • ”כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה“ (דברים כד, פסוק כא)
    • עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת“ (ירמיהו ו, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

  • מן עוללת קרוב אל עולָל.
  • מושאל כנראה[דרוש מקור] מלשון קדם-שמית, לחורית-אררטית 'חַלוּלִ' 𒄩𒇻𒇷 בהוראת ענבים, פירות, משתה, מנחת פירות.אותו ההגוי מושאל לחיתית 𒄑𒄩𒇻𒇷 ḫaluli בהוראת פרי מסוים, וגם - צמח מניב פרי . מושאל ללשון קופטית אלוֹלִ ⲁⲗⲟⲗⲓ . ארמנית חֲלוֹ խաղող בהוראת גפן ,ענבים.(𐤀.𐤊).

ראו גםעריכה