עורק

לערך העוסק בעוֹרֵק,בורח; ראו צורת עבר ערק.

עוֹרֵק

מערכת כלי הדם. העורקים באדום, הורידים בכחול.

לשון ימי הביניים כלי דם (צינור בגוף) שמוביל דם מן הלב אל חלקי הגוף.
- ”לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלַי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן“ (איוב ל, פסוק יז)
עברית חדשה נתיב תחבורה מרכזי.
- כביש 6 הוא עורק תחבורה ראשי במדינה.
עברית חדשה בהשאלה: שכבה ארוכה מרבץ של מינרל בתוך סלע

יחידאי במקרא, שם המשמע לא וודאי.
ההבנה המודרנית artery נגזרת ממדקדק ימי הביניים (מצוטט על ידי רש''י)^[1] שפירש עורק בפסוק לעיל כ'גיד' לפי המקביל בערבית ‫عِرْق‬ (עִרְק) 'גיד',^[2] על בסיס הסימטריה בפסוק שמייצר הקבלה בין חלקי הגוף עצמות\גידים.^[3] תרגום השביעים תומך בהבנה זו: גם מתרגם^[4] עורק ליוונית neuron) νεῦρον) 'גיד, עבצים'.^[5]^[6] ממשמע 'גיד, גיד דם' התפתח המשמע המודרני artery.^[7]

לא ברור מה הקשר לשורש ע-ר-ק 'ברח' נפוץ בארמית ובעברית חדשה. תרגום הפסוק לארמית מפרש עורק משורש אחר ע-ר-ק 'כרסם':^[8] ”וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן“ (איוב ל, פסוק יז) = "המכרסמים אותי לא יפסקו",^[9] וגם תרגום וולגטה ללטינית.^[10]

אנשים רבים הוגים את המילה הזאת במלעיל ובנטיות לפי עֹרֶק, עֳרָקִים, כאילו המילה שקולה במשקל קֹטֶל, אבל זאת לא הצורה התקנית של המילה.

ערך בוויקיפדיה: עורק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עורקים

↑ רש''י: גיד בלשון ערבי עורק, כך פי' דונש.
↑ האקדמיה.
↑ ראו למשל רבי יוסף קרא: "נראה המקרא כפול על תחילתו בעצמותיו, וסופו בגידיו".
↑ LXX.
↑ Perseus.
↑ ביוונית 'גיד' ובהשאלה 'עבצים': מקור המילה באנגלית neuron.
↑ מונחי האקדמיה.
↑ אנגלית to gnaw, שקיים כנראה גם בעברית (Gesenius), בארמית (יסטרוב, ערק קרוב אל חרק) ובסורית (CAL).
↑ תרגום איוב ל יז: "דמעסן יתי לא שכבין" = "אלה שמכרסמים אותי לא שוכבים". ארמית מעס = כרסם.
↑ וולגטה: et qui me comedunt non dormiunt (וולגטה): comedo = כרסם.