סְתַּלְבֵּט

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סתלבט
הגייה* stalbet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ב־ת
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג] תחושת סיפוק הנובע ממצב של חוסר־מעש. להאט.
    • "כמה זה לחוץ אז למה עיר? סתלבט בקבוץ בחצי מחיר" - מתוך השיר: סתלבט בקבוץ.

גיזרון

עריכה

מילה ממקור ערבי לא ברור. לפי סברה אחת, מקורה בפועל اسْتَلْبَثَ (אִסְתַלְבַּתַ') שפירושו "התמהמה" או "חשב ש(אדם) מאחר", הגזור מהשורש הערבי הספרותי لبث (לבת') שהוראתו השתהות במקום. לפי הסבר אחר, מקור המילה בכינוי המצרי העממי سِلْبَاط (סִלְבַּאט) שפירושו "פרזיט, אדם שחי על חשבון אחרים", ומקורו ככל הנראה יווני.[1]

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סתלבט

הערות שוליים

עריכה