סתו

סְתָו

שלכת בסתיו

עונות השנה
קיץ \| חורף \| סתיו \| אביב

אחת מארבע עונות השנה, היא עונת המעבר בין הקיץ לחורף בה מתקרר מזג האוויר.
- "בין הקיץ לסתיו – / חודש תשרי, / עם כל שנאהב / בחודש תשרי:" (שיר לחודש תשרי, מאת דתיה בן דור)
- "כבר נושרים העלים בשדרות וגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים, / וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – / סתיו..." (סתיו, מאת שמשון חלפי)
- "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)
שם פרטי לזכר ולנקבה.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ“ (שיר השירים ב, פסוקים יא–יב) ושם במשמע חורף, ימות הגשם.^[1] לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
בהערות לערך "סתו" במילון בן יהודה נכתב כי הכתיב בארמית הקדומה מתועד בצורה: שִׂתְוָא, לעומת הארמית המאֻוחרת בכתיב: סִתְוָא.17