סתו

(הופנה מהדף סתיו)

סְתָועריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סתיו
הגייה* stav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ת־ו
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ סתוים
 
שלכת בסתיו
עונות השנה

קיץ | חורף | סתיו | אביב

  1. לשון המקרא בתקופה קדומה - מועד השקיית הצומח והחי מן הגשם .
    • ”כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
    • "וַיְהִי חֲנֻכָּה בִּירוּשָׁלָיִם וְהָעֵת סְתָיו׃ וְיֵשׁוּעַ מִתְהַלֵךְ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה" (הבשורה על-פי יוחנן י, כב)
  2. אחת מארבע עונות השנה, היא עונת המעבר בין הקיץ לחורף בה מתקרר מזג האוויר.
    • "בין הקיץ לסתיו – / חודש תשרי, / עם כל שנאהב / בחודש תשרי:" (שיר לחודש תשרי, מאת דתיה בן דור)
    • "כבר נושרים העלים בשדרות וגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים, / וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – / סתיו..." (סתיו, מאת שמשון חלפי)
    • "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)
  3. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרוןעריכה

  • עדות ראשונית למילה נמצאת בכתובת "בר-רַכְּכֲּבְּ" המתוארכת לשנת 730-לפנה"ס,בקירוב .צטוט: "phʾ | byt | štwʾ | l**hm | whʾ | byt | kyṣʾ" .
(KAI 216)
  • במקרא "סתיו" היא מילה נרדפת ל"חורף" ורק בעת החדשה, בעקבות החלוקה האירופית לארבע עונות השנה, נתייחד הסתיו למשמעותו העכשווית. סתיו - מאכדית, קשור כנראה לפועל - "שתה,(שָׁתָה)", הקיים גם בשפה זו ,בארמית מופיעה המילה: "סַתְּוָא" המתייחסת לחורף , מאכדית (שְׁאֲתּאֻ şātū) . (ד"ר רוביק רוזנטל-הזירה הלשונית)
  • במקור המקראי "חֹרֶף": ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא). לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
  • ההוראה הרגילה בלשון ימינו התחדשה לראשונה ב"לימודי הטבע" של מרדכי יאוועל בשנת 1836. במקרא ובספרות חז"ל השנה מתחלקת אך ורק לשני חלקים – "קיץ" ו"חורף" במקרא, או "ימות החמה" ו"ימות הגשמים" במשנה ובתלמוד – ללא עונות מעבר.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סתיו
  ציטוטים בוויקיציטוט: סתיו