סעף
לערך העוסק בסְעִף סְעִפִים; ראו כתיב מלא סעיף.
סִעֵף
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיעף |
| שורש וגזרה | ס־ע־ף |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא השחית עץ בחיתוך ענפיו.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מן סעיף. במקרא -ענף האילן.
- בערבית סעף (سَعَف) בהוראת: כפות או ענפי עץ התמר
ראו גם
עריכהסעף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם עצם (או תואר) |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ע־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | סֵעֲפִים (סְעִפִּים) |
- לשון המקרא מחשבה של אדם, או אדם בעל מחשבות.
גיזרון
עריכה- מופיעה פעם אחת במקרא. פעם נוספת (תלוי בפרשנות) ”עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים“ (מלכים א׳ יח, פסוק כא) קרוב אל שרעף.
מידע נוסף
עריכה- בפסוק במלכים הנ"ל המילה "שתי" מורה כי המילה לשון נקבה.
- יש פרשים תואר ל"בעל מחשבות".