פתיחת התפריט הראשי

סִנֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סינף
שורש וגזרה ס־נ־ף
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל חיבר וצירף. בדר"כ יחיד אל הרבים או קטן אל הגדול.
    • ”המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות. מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף פ, עמוד א)
    • לשון סורסי היינו לשון ארם צובה, דהיינו סוריא שכבשה דוד וסנפה לארץ ישראל שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה