סיקרים

סִיקָרִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סיקרים
הגייה*	sikarim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל הקנאים שהיו בירושלים בעת המרד הגדול וסרבו לעשות שלום עם הרומאים.

   • ”מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק א, משנה ו)
   • עמדו כל הסיקרין ושרפו כל האוצרות שהיו בירושלים. חשבו שלא להשאיר מחיה. (אבות דרבי נתן (נוסח ב) פרק ז)

מקור

• מיוונית: sikarios) σικαριος), מלטינית: sicarius – רוצח שכיר, מן sica – פגיון, חרב קצרה. במקורות רק בריבוי, להוציא כנויו של אבא סיקרא: אבא סקרא ריש בריוני דירושלים גיטין יש להניח שצורת היחיד היא סיקר.

נגזרות

• סיקריקון

מילים נרדפות

• בריונים

תרגום

• אנגלית: sicarii‏‏‏‏‏

ראו גם

• שך

מידע נוסף

• בנוסח המובא בתלמוד (גטין נו א) למסופר באבות דרבי נתן, הם מכונים בריוני.
• במקורות אחרים גם סיקריקין. לא לטעות עם סיקריקון, למשל בבבא בתרא מז ב, שם רש"י מפרש "גזלן גוי" ואפשר שמקורו אחר: מיוונית: kaisarikion) καισαρικιον) – רכוש מוחרם.