סִיקָרִים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיקרים
הגייה* sikarim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל הקנאים שהיו בירושלים בעת המרד הגדול וסרבו לעשות שלום עם הרומאים.
    • ”מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים.“ (משנה, מסכת מכשיריןפרק א, משנה ו)
    • עמדו כל הסיקרין ושרפו כל האוצרות שהיו בירושלים. חשבו שלא להשאיר מחיה. (אבות דרבי נתן (נוסח ב) פרק ז)

מקור

עריכה
  • מיוונית: sikarios) σικαριος), מלטינית: sicarius – רוצח שכיר, מן sica – פגיון, חרב קצרה. במקורות רק בריבוי, להוציא כנויו של אבא סיקרא: אבא סקרא ריש בריוני דירושלים גיטין יש להניח שצורת היחיד היא סיקר.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: sicarii‏‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בנוסח המובא בתלמוד (גטין נו א) למסופר באבות דרבי נתן, הם מכונים בריוני.
  • במקורות אחרים גם סיקריקין. לא לטעות עם סיקריקון, למשל בבבא בתרא מז ב, שם רש"י מפרש "גזלן גוי" ואפשר שמקורו אחר: מיוונית: kaisarikion) καισαρικιον) – רכוש מוחרם.