סְחִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סחי
הגייה* skhi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ח־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות
  1. אשפה, לכלוך מאוס ומגעיל, חלאה.
    • סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים“ (איכה ג, פסוק מה)

מקור

  • פעם אחת במקרא.

מקור

  • ישנם פרשנים המקשרים את המילה "סחי" לתנועה, וכך למדים על משמעותה. למשל, אבן עזרא בפירושו לפסוק באיכה ג', מ"ה מפרש: "'סחי' - מגזרת "וסחיתי עפרה" (יחזקאל כו ד), כטעם טלטול". רש"י בפירושו על הפסוק באיכה מפרש לכן את הסחי כנוזל גוף: "'סחי ומאוס' - הוא ניע בלשון משנה כיחו וניעו, שֶׁנִסָּח מתוך הריאה ויוצא דרך הגרון", וכן בפירושו לפסוק "עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת..." (ישעיה ה כ) הוא אומר: "'כסוחה' - כרוק וקיא הניסח מתוך גופו של אדם שהוא מאוס. ובלשון חכמים קרוי סחי".

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

סָחִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סאחי
הגייה* sakhi
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
  1. [סלנג] אדם שאינו תחת השפעת סמים או אלכוהול, צלול.
    • חבר שלי סאחי לגמרי, הוא מעולם לא עישן ג'וינט.
    • אתמול עישנתי הרבה, אבל היום אני סאחי.
    • אני מת להוריד איזה וודקה טובה, אני סאחי מת.

גיזרון

  • מערבית: صِحِّيّ (צִחִּיּ) – בריא, שפוי. בערבית המדוברת הישראלית אנו מוצאים גם את הפועל صَحْصَحَ (צַחְצַחַ) שמשמעותו 'הִתְעוֹרֵר', הנוצר על ידי הרחבה של השורש המקורי صحح (צחח). פועל זה נותן הוכחה נוספת למשמעות 'פִכֵּחַ', 'שֶׁאֵינוֹ שִׁכּוֹר', 'עֵרָנִי'.

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

  • אנגלית: sober‏‏‏‏