סחבה

סְחָבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סחבה
הגייה*	skhava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ס־ח־ב
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ סְחָבוֹת; ס׳ סְחָבַת־, ס״ר סְחָבוֹת־

סחבה לשטיפת רצפות

1. לשון המקרא בד בלוי.

   • ”...וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים וַיְשַׁלְּחֵם אֶל-יִרְמְיָהוּ אֶל-הַבּוֹר בַּחֲבָלִים.“ (ירמיהו לח, פסוק יא)
   • בִּשְׂמֹאלִי סְחָבָה וּדְלִי, בִּימִינִי מִבְרֶשֶׁת . יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי, עֲבוֹדָה גּוֹעֶשֶׁת שיר-התימניות, נתן אלתרמן

2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): אריג מיוחד לנקוי ולנגוב רצפות.

מקור

• מקרא.

צירופים

• בלויי סחבות

מילים נרדפות

• סמרטוט
• עֵד

ניגודים

• בגדי יוקרה
• אופנה
• אופנת עילית

תרגום

• אנגלית:

1. rag‏‏‏‏
2. mop‏‏‏‏

ראו גם

• סחב
• עוני
• קבוץ נדבות
• מודה
• טרנד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סחבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סחבות

• אילון גלעד, "האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה"., עיתון "הארץ", 18 בספטמבר 2019.