סחבה

סְחָבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סחבה
הגייה^*	skhava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ס־ח־ב
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ סְחָבוֹת; ס׳ סְחָבַת־, ס״ר סְחָבוֹת־

לשון המקרא בד בלוי.
- ”...וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים וַיְשַׁלְּחֵם אֶל-יִרְמְיָהוּ אֶל-הַבּוֹר בַּחֲבָלִים.“ (ירמיהו לח, פסוק יא)
- בִּשְׂמֹאלִי סְחָבָה וּדְלִי, בִּימִינִי מִבְרֶשֶׁת . יַא חַי לִי לִי עֲמָלִי, עֲבוֹדָה גּוֹעֶשֶׁת שיר-התימניות, נתן אלתרמן
עברית חדשה בהשאלה מן (1): אריג מיוחד לנקוי ולנגוב רצפות.