סַבָּבָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבבה
הגייה* sababa
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג] טוב מאוד, מצוין, משובח, רצוי, תקין.
    • המכונית נוסעת סבבה, חוץ מזה שהבגז' לא נסגר כמו שצריך.
  2. [סלנג] תגובת הסכמה שפירושה בסדר, אכן כך.
    • א: רוצה ללכת למסיבה של יעקב?
      ב: סבבה.

גיזרוןעריכה

  • מערבית: صَبَابَة (צַבָּאבַּה), בערבית קלאסית "געגועים" או "אהבה עזה", אולם בניב הארץ־ישראלי משמעה כבעברית. המילה שגורה בעברית לפחות משנות השישים.

לחילופין, האגדה מספרת שבהקמת הכור האטומי היו שואלים לשלומם של המהנדסים הצרפתים והם היו עונים "ça va bien" (שלומי טוב) ומכאן זה התגלגל לסבבה.

צירופיםעריכה


מילים נרדפותעריכה