סַבָּבָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבבה
הגייה* sababa
חלק דיבר תואר־הפועל, תואר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג] טוב מאוד, מצוין, משובח, רצוי, תקין.
    • המכונית נוסעת סבבה, חוץ מזה שהבגז' לא נסגר כמו שצריך.
  2. [סלנג] תגובת הסכמה שפירושה בסדר, אכן כך.
    • א: רוצה ללכת למסיבה של יעקב?
      ב: סבבה.

גיזרון

עריכה
  • מערבית: صَبَابَة (צַבָּאבַּה), בערבית קלאסית "געגועים" או "אהבה עזה", אולם בניב הפלשתיני משמעה כבעברית. המילה שגורה בעברית לפחות משנות השישים.
  • לחילופין, האגדה מספרת שבהקמת הכור האטומי היו שואלים לשלומם של המהנדסים הצרפתים והם היו עונים "ça va bien" (שלומי טוב) ומכאן זה התגלגל לסבבה.

צירופים

עריכה


מילים נרדפות

עריכה