נָמוֹג עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נמוג
שורש וגזרה מ־ו־ג, גזרת נע"ו/י
בניין נִפְעַל
  1. התנדף, נעלם כלא היה.
    • ” וַאדֹנָי יְהוִה הַצְּבָאוֹת, הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג, וְאָבְלוּ, כָּל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ, וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
    • ”הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת; נָתַן בְּקוֹלוֹ, תָּמוּג אָרֶץ.“ (תהלים מו, פסוק ז)
    • ”שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמוֹג.“ (נחום ב, פסוק ז)
  2. בהשאלה מן (1): נתקף בהלה.
    • ”וַיִּרְאוּ הַצֹּפִים לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק טז)

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

השורש מוג

השורש מ־ו־ג הוא שורש מגזרת נע"ו/י. ניטה כגזרת הכפולים מ־ג־ג

נטיות הפעלים עריכה

מ־ו־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָג
נִפְעַל נָמוֹג נָמוֹג יִמּוֹג הִמּוֹג לְהִמּוֹג
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹגֵג מְמוֹגֵג יְמוֹגֵג מוֹגֵג לְמוֹגֵג
פֻּעַל מוֹגַג מְמוֹגַג יְמוֹגַג -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹגֵג מִתְמוֹגֵג יִתְמוֹגֵג הִתְמוֹגֵג לְהִתְמוֹגֵג