ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נימה
|
הגייה* |
nima
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ נִימִים גם נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימֵי־ גם נִימוֹת־
|
- לשון חז"ל חוּט.
- לשון חז"ל שַׂעֲרָה.
- לשון חז"ל מֵיתָר בִּכְלִי נְגִינָה.
- לשון חז"ל, מיוונית: nema) νήμα) – חוט, דרך הארמית: נִימָא.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נימה
|
הגייה* |
nima
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימוֹת־
|
- אופן הביטוי, ניסוח הדברים, רמיזה המשתמעת מכלל הדברים;
- לפי כללי האתיקה של לשכת עוה"ד, חל איסור על עו"ד להתנסח בנימת איומים.
- סגנון ביטוי, טון דיבור, גּוֹן הקול, צליל הדיבור ועוצמתו.
- דבריך הבוטים בעלי נימה צורמת לאוזניי.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נימה
|
הגייה* |
nima
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימוֹת־
|
- כינוי לעלוקה.
- פרשני התלמוד פירשו "נימא" (/נימה) במובן של עלוקה, על פי ההקשר. ראו רש"י שם: "נימא - היא עלוקה". והגיזרון לא הוברר; אולי על שם דמיונה לחוט[1].
- ↑ וכן כתב קוהוט (הערוך השלם, נם5).