נטוח

נִטּוֹחַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ניטוח
שורש וגזרה	ט־ו־ח, גזרת נע"ו/י
בניין	נפעל

קיר ניטוח בידי הטייח

1. נִמְשַׁח וְכֻסָּה בְּטִיחַ (וּלְעִתִּים בְּחֹמֶר אַחֵר).

   • ”וְאִם בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן, וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת...“ (ויקרא יד, פסוק מח)
   • "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר נָגַע בּוֹ הַסּוּס הַזָּב יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אוֹ יִטּוֹחַ בְּשִׂיד..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", חלק א'
   • "...בְּנוּיִים מִלְּבֵנוֹת בִּלְתִּי שְׂרוּפוֹת, וּבְחֹמֶר וְטִיחַ לֹא נִטּוֹחוּ" שמשון בלוך הלוי, "שבילי עולם", חלק א'
   • "...הַחֶדֶר אַחֲרֵי הִטּוֹחַ קִירוֹתָיו, וְאַחֲרֵי הִמָּשְׁחוֹ בְּשָׁשַׁר..." משה סטודנצקי, "ארחות חיים", עמ' 186

2. לשון חז"ל נִלְחַץ וְהוּצְאוּ מִמֶּנּוּ נוֹזְלָיו.

   • "...שהיתה דבילה שמינה והיא נִטּוֹחָה" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת כלאיים, כ"ט, ב', פרק ו')

גיזרון

• פועל מקראי הנקרֶה בתנ"ך אחת בבניין נפעל. קרוב לו השורש הכפול והיחידאי טח"ח, וכן מקבילה לו (למשמע הראשון) גם בארמית: אֲטַח.

מילים נרדפות

• הוטח (1)
• טֻיַּח (1)
• נסחט (2)
• נלחץ (2)

ראו גם

• טיח
• טח
• הטיח