נֶחְתַּם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ת־ם
בניין נִפְעַל


  1. בהשאלה: {(יש לשכתב פירוש זה): נסגר נחלט נפסק ונעשה לו סוף.
    • הדיון נחתם.

גיזרון

עריכה
  • מן הפועל חתם ראו שם.

ראו גם

עריכה


השורש חתם

נטיות הפעלים

עריכה
ח-ת-ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָתַם חוֹתֵם

(ב׳ פעוּל: חָתוּם)

יַחְתֹּם חֲתֹם לַחְתֹּם
נִפְעַל נֶחְתַּם נֶחְתָּם יֵחָתֵם הֵחָתֵם לְהֵחָתֵם
הִפְעִיל הֶחְתִּים מַחְתִּים יַחְתִּים הַחְתֵּם לְהַחְתִּים
הֻפְעַל הָחְתַּם מָחְתָּם יָחְתַּם -אין- -אין-
פִּעֵל חִתֵּם מְחַתֵּם יְחַתֵּם חַתֵּם לְחַתֵּם
פֻּעַל חֻתַּם מְחֻתָּם יְחֻתַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

נַחְתֹּם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נחתום
הגייה* nakhtom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ נַחְתּוֹמִים; נַחְתּוֹם־, ר׳ נַחְתּוֹמֵי־
 
נחתום.
  1. לשון חז"ל אופה, מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
    • נַחְתֹּם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה; נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתֹּם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה ז)
    • ”אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתֹּם, [...] הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ב, משנה א)
    • ”אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה.“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן י)

גיזרון

עריכה
  • משומרית: בהגיית-מֻחַלְדִם ‎[LÚ].MUḪALDIM (במשמעות דומה).[1].מקבילות בארמית: נַחְתּוֹמָא, ובאכדית: nuḥatimmu. [2]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. "נחתום". ‏אתר השפה העברית‏
  2. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, קרית ספר, 1991