נחתם
נֶחְתַּם עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ח־ת־ם |
| בניין | נִפְעַל |
- בהשאלה: {(יש לשכתב פירוש זה): נסגר נחלט נפסק ונעשה לו סוף.
- הדיון נחתם.
גיזרון עריכה
- מן הפועל חתם ראו שם.
ראו גם עריכה
| השורש חתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נַחְתֹּם עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נחתום |
| הגייה* | nakhtom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נַחְתּוֹמִים; נַחְתּוֹם־, ר׳ נַחְתּוֹמֵי־ |
- לשון חז"ל אופה, מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
- ”נַחְתֹּם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה; נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתֹּם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ז)
- ”אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתֹּם, [...] הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה א)
- ”אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה.“ (בראשית רבה, פרשה לד, סימן י)
גיזרון עריכה
- משומרית: בהגיית-מֻחַלְדִם [LÚ].MUḪALDIM (במשמעות דומה).[1].מקבילות בארמית: נַחְתּוֹמָא, ובאכדית: nuḥatimmu. [2]