קוֹנְדִיטוֹרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונדיטור
הגייה* konditor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוֹנְדִיטוֹרִים; נ׳ קוֹנְדִיטוֹרִית
  1. אופה של מאפים מתוקים, מי שמקצועו הכנת מאכלים מתוקים.
    • הקונדיטור של המלון נתן לנו מתכון של שטרודל תפוחי עץ.
    • ”"מלאכה – מלוכה" – לא, באל"ף! כך אומרות רק נשים זקנות. פה "קונדיטור" ושם – קומיס, בעל-עסק, מי יודע מה... ארץ-החופש!...“ (בחצר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)


ניתן למצוא מקור לשורש המילה במדרש תנחומא לפרשת וישב בקשר ליוסף: "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, היה מוזג לרבו קונדיטין, הוא אומר לו מה מזגת לי, הוא אומר קונדיטין...", במילון ספיר מובא: קונדיטין= מיני עוגות.

גיזרוןעריכה

  • מגרמנית Konditor מלטינית conditor.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה