קונדיטור

קוֹנְדִיטוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קונדיטור
הגייה^*	konditor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קוֹנְדִיטוֹרִים; נ׳ קוֹנְדִיטוֹרִית

אופה של מאפים מתוקים, מי שמקצועו הכנת מאכלים מתוקים.
- הקונדיטור של המלון נתן לנו מתכון של שטרודל תפוחי עץ.
- ”"מלאכה – מלוכה" – לא, באל"ף! כך אומרות רק נשים זקנות. פה "קונדיטור" ושם – קומיס, בעל-עסק, מי יודע מה... ארץ-החופש!...“ (בחצר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)

ניתן למצוא מקור לשורש המילה במדרש תנחומא לפרשת וישב בקשר ליוסף: "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, היה מוזג לרבו קונדיטין, הוא אומר לו מה מזגת לי, הוא אומר קונדיטין...", במילון ספיר מובא: קונדיטין= מיני עוגות.
ועד הלשון העברית שהתכנס בירושלים בהשתתפות ביאליק עגנון ילין מיוחס ואחרים קבעו את המילה רַקָּח כתחליף עברי-עדכני לקונדיטור.
מגרמנית Konditor מלטינית conditor.