נוה מדבר

נְוֵה מִדְבָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נווה מדבר
הגייה* neve midbar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־י/ה; ד־ב־ר ג
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ נְאוֹת מִדְבָּר
 
נווה מדבר עין גדי בישראל
  1. שטח בלב המדבר שיש בו מים וירק ומאפשר מגורי אדם ורעיית הצאן.
    • ”כִּי מְנָאֲפִים, מָלְאָה הָאָרֶץ – כִּי-מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ, יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר; וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה, וּגְבוּרָתָם לֹא-כֵן.“ (ירמיהו כג, פסוק י)
    • ‏‏ ”אַל-תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר; כִּי-עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם.“ (יואל ב, פסוק כב)
    • ”יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר; וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.“ (תהלים סה, פסוק יג)
    • ‏‏ ”שלשים ושמונה שנות הנדודים לא עברו כ"כ מהר. המורה צריך לעמוד על ההרפתקאות השונות, המלוות את החיים במדבר, מקום "נחש שרף ועקרב", חוסר מים וצידה, פגישה בעמים פראים וכו'. אבל יתאר גם נאות מדבר ומעינות מים שבהם ועצי התמר עם המנוחה אחרי ימי עמל וכו'.“ (דרכי הלימוד של התנ"ך, מאת חיים אריה זוטא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • הביטוי מופיע במקרא, ואך בריבוי. הצירוף ”וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה“ (שיר השירים ד, פסוק ג) ייתכן שמתכתב עם צירוף זה, אף כי משמעו אחר.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נווה מדבר