נָדַבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נדב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה בו רצון טוב לתת, חש צורך לתרום.
    • ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.“ (שמות כה, פסוק ב)
    • ”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת יהוה...“ (שמות לה, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

הפועל במקרא רק בנסמך ללב וכדומה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

נִדֵּבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין פִּעֵל
  1. נתן בחפץ ליבו שלא בחיוב
    • אם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלין מהם (רמ"א שולחן ערוך הלכות צדקה רנ"ד)
    • אל תנדב את אחרים במקומך למשימה

גיזרוןעריכה

  • צורה חלופית לפועל המקראי בעיקר בלשון ימי הביניים

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

נִדַּבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין נִפְעַל
  1. לשון חז"ל ניתן ברצון הנותן שלא בחובה. [הלכה] שבעליו התחייב בנדר כללי לתת אותו או דוגמתו.
    • ”(אֲבָל) נְדָרִים וּנְדָבוֹת, מְקַבְּלִין מִיָּדָן; זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנִּדָּר וְנִדָּב, מְקַבְּלִין מִיָּדָן; כָּל שֶׁאֵין נִדָּר וְנִדָּב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן.“ (משנה, מסכת שקליםפרק א, משנה ה)

גיזרוןעריכה

  • כמו נִנְדַּב מגזרת חפ"נ.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

נָדָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* nadav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ד־ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא אֶת-אֶלְעָזָר וְאֶת-אִיתָמָר.“ (במדבר כו, פסוק ס)
    • ”וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וַיִּשְׁכַּב עִם-אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כ)
    • ”וַיִּהְיוּ בְנֵי-אוֹנָם שַׁמַּי וְיָדָע וּבְנֵי שַׁמַּי נָדָב וַאֲבִישׁוּר.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק כח)
    • ”וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק לו)

צירופיםעריכה