נגל

נָגֹל (גם: נִגְלַל)

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נגול
שורש וגזרה	ג־ל־ל, גזרת הכפולים
בניין	נִפְעַל

1. נִתְקַפֵּל וְגֻלְגַּל כְּלַפֵּי פְּנִים.

   • ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם...“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
   • "...כל הספרים נִגְלָלִין מתחלתן לסופן..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף י"ד)
   • "..."אסטרחנקי" הוא בד עבה, צבוע ירוק־כהה, נִגְלָל וכרוך כריכות..." מנדלי מוכר ספרים, "חיי שלמה", גיליון 20, עמ' 8

2. זָרַם בְּשֶׁטֶף וּבְגַלִּים.

   • ”וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן“ (עמוס ה, פסוק כד)
   • "...לְבד בך בשמך אֶדְגַּל/ וּמִשְׁפָּטְךָ כמים יִגַּל..." סעדיה גאון, "תרי"ג מצוות", "אשאלה ממך ארשת"

3. נִטַּלְטֵל וָנָע בְּגִלְגּוּל (גם בהשאלה).

   • "...וַיִּרְוַח לְלִבּוֹ וַיְהִי כְּאִלּוּ נָגֹלָּה מֵעָלָיו אֶבֶן כְּבֵדָה..." ביאליק, "אַגָּדַת שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה"
   • "...עד כי נאותה השנואה הַלֵּזוּ לקבל את ספר כריתותיה מידי אז נָגֹלּוּ הָאֲבנים מלבִּי..." מרדכי אהרן גינצבורג, "קריית ספר"
   • כדור השלג נגול מן ההר למורדותיו.

4. לשון ימי הביניים נִפְרַשׂ וְהֻצַּג עַל כָּל פְּרָטָיו.

   • "...ודִקְדַקְנוּ בִּפְרָטִים רבים, עד כי נָגֹלּוּ לְפָנֵינוּ כספר צפונות השנאה, זממי הכהנים, תחבולות האצילים, קִנְאַת הֶהמון..." נחום סוקולוב, "שנאת עולם לעם עולם"
   • "בבוקר הרבֵּיתִי לִשכַּב בְּמִטָּתי. שִׁכְרוני הגדול רחש בקרבי. ניצחתי והחיים הם נָגֹלּוֹ בפנַי..." "הצלב", תרגם: אורי ניסן גנסין

5. לשון חז"ל נִגְרַם כְּתוֹצָאָה מִן-.

   • "ולעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא הֶזֵּק נִגְלַל בשביל הצדקה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים , פרק ב')

גיזרון

• פועל מקראי. השורש הכפול גל"ל קרוב אל השורש גר"ר, וממנו נגזר השורש המרובע גלג"ל כבר בעת המקרא. וכן מקבילה לו בארמית בפועל: גְּלַל.

צירופים

• אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ

מילים נרדפות

• נכרך (1)
• הֻגְלַל (1)
• התגלגל (3)
• סֻבַּב (5)
• נגרם (5)

ראו גם

• גַּל
• התגולל
• גולל
• הגל