נגל
נָגֹל (גם: נִגְלַל)
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נגול |
| שורש וגזרה | ג־ל־ל, גזרת הכפולים |
| בניין | נִפְעַל |
- נִתְקַפֵּל וְגֻלְגַּל כְּלַפֵּי פְּנִים.
- ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם...“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
- "...כל הספרים נִגְלָלִין מתחלתן לסופן..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף י"ד)
- "..."אסטרחנקי" הוא בד עבה, צבוע ירוק־כהה, נִגְלָל וכרוך כריכות..." מנדלי מוכר ספרים, "חיי שלמה", גיליון 20, עמ' 8
- זָרַם בְּשֶׁטֶף וּבְגַלִּים.
- ”וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן“ (עמוס ה, פסוק כד)
- "...לְבד בך בשמך אֶדְגַּל/ וּמִשְׁפָּטְךָ כמים יִגַּל..." סעדיה גאון, "תרי"ג מצוות", "אשאלה ממך ארשת"
- נִטַּלְטֵל וָנָע בְּגִלְגּוּל (גם בהשאלה).
- "...וַיִּרְוַח לְלִבּוֹ וַיְהִי כְּאִלּוּ נָגֹלָּה מֵעָלָיו אֶבֶן כְּבֵדָה..." ביאליק, "אַגָּדַת שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה"
- "...עד כי נאותה השנואה הַלֵּזוּ לקבל את ספר כריתותיה מידי אז נָגֹלּוּ הָאֲבנים מלבִּי..." מרדכי אהרן גינצבורג, "קריית ספר"
- כדור השלג נגול מן ההר למורדותיו.
- לשון ימי הביניים נִפְרַשׂ וְהֻצַּג עַל כָּל פְּרָטָיו.
- "...ודִקְדַקְנוּ בִּפְרָטִים רבים, עד כי נָגֹלּוּ לְפָנֵינוּ כספר צפונות השנאה, זממי הכהנים, תחבולות האצילים, קִנְאַת הֶהמון..." נחום סוקולוב, "שנאת עולם לעם עולם"
- "בבוקר הרבֵּיתִי לִשכַּב בְּמִטָּתי. שִׁכְרוני הגדול רחש בקרבי. ניצחתי והחיים הם נָגֹלּוֹ בפנַי..." "הצלב", תרגם: אורי ניסן גנסין
- לשון חז"ל נִגְרַם כְּתוֹצָאָה מִן-.
- "ולעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא הֶזֵּק נִגְלַל בשביל הצדקה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים , פרק ב')
גיזרון
עריכה- פועל מקראי. השורש הכפול גל"ל קרוב אל השורש גר"ר, וממנו נגזר השורש המרובע גלג"ל כבר בעת המקרא. וכן מקבילה לו בארמית בפועל: גְּלַל.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכה| השורש גלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|