פתיחת התפריט הראשי

נִבְרֶשֶׁתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נברשת
הגייה* nivreshet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ נִבְרָשׁוֹת, ס"ר נִבְרְשׁוֹת־
 
נברשת
  1. מנורה גדולה המשתלשלת מהתקרה או מן הקיר וכוללת כמה נרות או נורות.
    • "החדר היה מואר חלושות בנברשת שהשתלשלה מן התקרה ודלקו בה שתי נורות צהובות. עוד נורה אחת הייתה שרופה" (הבשורה על פי יהודה, מאת עמוס עוז, הוצאת כתר, 2014, עמ' 290)
    • בארמון המפואר תלויה נברשת עשויה בדולח וזהב ובה נורות רבות. האור שמפיצה הנברשת עז.

גיזרוןעריכה

  • המילה נברשת מופיעה בספרות התלמודים: ”הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל“ (משנה, מסכת יומאפרק ג, משנה י).
  • למילה נברשת מקבילות בארמית: נַבְרַשְׁתָּא[1]; ובערבית: נִבְּרַאש. יש שסברו שזהו הלחם בסיסים מארמית: נור + אשתא. [דרוש מקור]
  • בלשון ימי הביניים הייתה נהוגה גם הצורה בזכר: נברש – צורת משנה של נברשת, המופיעה בספר הרקמה לג'נאח קמח.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נברשת

הערות שולייםעריכה

  1. כפי הנראה בתנ"ך: ”בַּהּ שַׁעֲתָה נפקו [נְפַקָה] אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה.“ (דניאל ה, פסוק ה)