נברשת
נִבְרֶשֶׁת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נברשת |
| הגייה* | nivreshet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נִבְרָשׁוֹת, נִבְרְשׁוֹת־ |
- לשון חז"ל מנורה גדולה. עברית חדשה דוקא כזו המשתלשלת מהתקרה וכוללת מספר רב של נרות או נורות.
- ”הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה י)
- "החדר היה מואר חלושות בנברשת שהשתלשלה מן התקרה ודלקו בה שתי נורות צהובות. עוד נורה אחת הייתה שרופה" (הבשורה על פי יהודה, מאת עמוס עוז, הוצאת כתר, 2014, עמ' 290)
- בארמון המפואר תלויה נברשת עשויה בדולח וזהב ובה נורות רבות. האור שמפיצה הנברשת עז.
גיזרון
עריכהנמצא פעם אחת בלשון המקרא בארמית ”וכתבה... לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל-גִּירָא דִּי-כְתַל הֵיכְלָא - למול המנורה על סיד כותל ההיכל“ (דניאל ה, פסוק ה) השורש לא מוכר בעברית גם המשקל אינו ברור (ר"ג נִבְרֶכֶת).
- למילה נברשת מקבילות בארמית: נַבְרַשְׁתָּא; ובערבית: נִבְּרַאש. יש שסברו שזהו הלחם בסיסים מארמית: נור + אשתא. [דרוש מקור]
- בלשון ימי הביניים הייתה נהוגה גם הצורה בזכר: נברש – צורת משנה של נברשת, המופיעה בספר הרקמה לג'נאח קמח.
מידע נוסף
עריכהמלאכת שלמה: בירושלמי נחלקו שני אמוראים חד מפרש מנורה וחד קונקיתא ואילו התרגום מפרש למפרס (כמו למפא) דהיינו עששית והרס"ג מפרש נברשת בדרך של נוטריקון נר בר שתא והיא עששית הדולקת משנה לשנה.
מילים נרדפות
עריכה- שנדליר
- נִבְרֵש
תרגום
עריכה- אנגלית: chandelier
- צרפתית: Lustre
- רוסית: Люстра
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נברשת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נברשות |
- אילון גלעד, איך נוצר הפָּנָס, ומתי הופיעה הנוּרָה העברית?, באתר "הארץ", 13 בדצמבר 2020