משתמש:Or12/ארגז חול לטיפול מיוחד/להרוג טורקי ולנוח
לַהֲרֹג טוּרְקִי וְלָנוּחַ
עריכה- בלשון הדיבור להתקדם אט-אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה.
הערת שימוש
עריכה- אף שבניגוד לשימושים בשפות אחרות, מקורו של הביטוי בעברית אינו גזעני כלל, הוא עשוי להתפרש ככזה כאשר הוא מנותק ממקורו. השימוש בביטוי בשפת היום יום מנותק לחלוטין מכל קשר לטורקים, קל וחומר להריגת טורקים, אך לאוזניים טורקיות הוא עלול להישמע כפוגע. יש הרואים את הצירוף "פרה פרה" כביטוי תקין פוליטית שמשמעותו זהה.
גיזרון
עריכה- מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית[1] שבה אומרת אם לבנה, היוצא למלחמת קרים, שישמור נפשו, ולכן הרגת תורכי - דייך, שב והינפש[2]. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם:
"בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?"
דוגמאות לשימוש
עריכה- אריה אבנרי, יו"ר עמותת אומ"ץ, השתמש בביטוי על מנת לתאר את אופי מאבקו בשחיתות: "נהוג להגיד להרוג טורקי ולנוח. אני עומד על מגדל מרסס את הטורקים וממש ממש לא נח". [3]
- אורי אבנרי השתמש בפרפרזה "תהרוג מאה תורכים ותנוח" במאמר [4] שכתב על הרג פלסטינים ברצועת עזה.
- בתקשורת הספורט הישראלית משמש הביטוי (לעתים רחוקות) בעת סיקור משחקים שבהם מעורבות קבוצות ספורט טורקיות. [5]
- בספרה של גבריאלה אביגור-רותם "אדום עתיק", כאשר המספרת יוצאת לתל אביב כדי לבצע כמה משימות, היא אומרת: "ואני נוסעת לי לתל אביב כדי להרוג כמה תורכים בסופשבוע אחד" (עמ' 268, וכן בהמשך אותו פרק).
צורות חלופיות
עריכה- נהרוג טורקי וננוח
מילים נרדפות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: להרוג טורקי ולנוח |
מקור הביטוי
עריכהמקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית[6] שבה אומרת אם לבנה, היוצא למלחמת רוסיה-טורקיה, שישמור נפשו, ולכן הרגת תורכי - דייך, שב והינפש[7]. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם: "בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?"
רעיון זה מופיע גם בשירו של נתן אלתרמן, "מכתב מאמא" [1], שבאחד מבתיו נאמר:
ואם בשבי טנקים יש לקחת |
||
תקינות פוליטית
עריכההשימוש במינוח "להרוג טורקי" קיים לפחות משנותיה הראשונות של האימפריה העות'מאנית. עוד לפני כן הייתה נהוגה בקרב הצלבנים במסעות הצלב האמרה "אם אינך יכול להרוג טורקי, הרוג יהודי" [8]. ההצלחה המוסלמית במלחמה נגד הצלבנים, ולאחריה עליית העות'מאנים, כיבושיהם באסיה הקטנה ונפילת האימפריה הביזנטית, עוררו פחד ושנאה בקרב האוכלוסייה הנוצרית כלפי הטורקים. המלומד הנוצרי ארסמוס כתב במאה השש עשרה כי
| "טועים המוני הנוצרים בסוברם כי מותר להם להרוג טורקי כמו היה כלב שוטה, רק משום שהוא טורקי. אם זה היה נכון, כי אז כל אחד היה מורשה להרוג יהודי, אך אז הוא לא היה חומק מעונש..." | ||
| – ארסמוס, "על המלחמה בטורקים" | ||
הרגישות הטורקית למונח "להרוג טורקי" נובעת גם משנאה שרוחשים לטורקים מספר עמים שהיו או הנמצאים תחת כיבוש טורקי, ובהם הארמנים, היוונים (ובכלל זה תושבי קפריסין היוונית) והכורדים. הסופר הארמני דארוניאן כתב [9] בשוכבו על ערש דווי: "אם ראית נחש ארסי ולא הרגת אותו, אתה בר מחילה, אך אם ראית טורקי ולא הרגתהו, שום ארמני לא יסלח לך".
במהלך טיסה לביקור רשמי לטורקיה השתמש נשיא המדינה עזר ויצמן בביטוי וגרם לתקרית דיפלומטית זוטא. [10]
הערות שוליים
עריכה- ↑ רוביק רוזנטל, חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, תל אביב תשס"ד, עמ' 103-102.
- ↑ אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מס' 2715
- ↑ אריה אבנרי: "מנסים לחסל את המבקר, את יעקב בורובסקי, את יואב יצחק ואותי; אנחנו הלוחמים האמיתיים בשחיתות", באתר TheMarker
- ↑ הגדה השמאלית,09/03/2008
- ↑ להרוג טורקי ולנוח, באתר סל ניוז
להרוג טורקי ולנוח? לא אצל פאו, באתר וואלה! - ↑ רוביק רוזנטל, חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, תל אביב תשס"ד, עמ' 103-102.
- ↑ אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מס' 2715
- ↑ Jack L. Arnold, Medieval Church History
- ↑ Shamil Gurbanov, History of Armenian Terrorism
- ↑ עזר ויצמן, באתר ויקיציטוט