כְּנֵסִיָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כנסייה
הגייה* knesiya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־נ־ס
דרך תצורה כנס + ־ִיָּה
נטיות ר׳ כְּנֵסִיּוֹת; כְּנֵסִיַּת־, ר׳ כְּנֵסִיּוֹת־
 
כנסייה
  1. לשון חז"ל כינוס, אספה, קיבוץ.
    • ”רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר – כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה יא).
    • ”בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּן מִתְפַּלְּלִין כְּאֶחָד, אֶלָּא כָּל כְּנֵסִיָּה וּכְנֵסִיָּה מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַכְּנֶסֶת הַזּוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַכְּנֶסֶת הָאַחֶרֶת, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל הַכְּנֵסִיּוֹת גּוֹמְרוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת כֻּלָּן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרוֹת וְנוֹתְנָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.“ (שמות רבה, פרשה כא, סימן ד).
  2. לשון חז"ל בית כנסת, בית תפילה של יהודים.
  3. עברית חדשה בית תפילה של נוצרים.
  4. עברית חדשה הממסד הנוצרי בכלל, וכן כל אחד מהזרמים בנצרות.
    • ”טאנקרד והעלמה נדברו יחד, וכמעט מבלי משים נסבה השיחה ביניהם על דבר האמונות השונות והלאומים הנפרדים. היא לא כחדה תחת לשונה, כי עבריה היא, והוא נסה דבר אליה על דבר הכנסיה הנוצרית. אבל העלמה הביאה אותו במבוכה, בשאלה את פיו: איזו כנסיה, באשר רבות הן בדת הנוצרית, וכלן צוררות אשה לאחותה.“ (ישראל וארצו בחזון הספורים, מאת מרדכי בן-הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה).
    • "בכנסייה הפרוטסטנטית אין תפקיד מרכזי כמו האפיפיור העומד בראש הכנסייה הקתולית" (Brain Kingdom).

גיזרון עריכה

  • מן כ-נ-ס.

מידע נוסף עריכה

  • לצירוף "בית כנסת" שתי צורות ריבוי: "בתי כנסיות" ו"בתי כנסת". הצורה הראשונה אופיינית ללשון חז"ל, והמילה "כנסייה" נוצרה בגזירה לאחור כבר בתקופת חז"ל.[1]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: כנסייה

סימוכין עריכה

  1. בתי כנסת ובתי כנסיות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 בספטמבר 2012


השורש כנס

השורש כ-נ-ס הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

כ-נ-ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּנַס כּוֹנֵס

(ב׳ פעוּל: כָּנוּס)

יִכְנֹס כְּנֹס לִכְנֹס
נִפְעַל נִכְנַס נִכְנָס יִכָּנֵס הִכָּנֵס לְהִכָּנֵס
הִפְעִיל הִכְנִיס מַכְנִיס יַכְנִיס הַכְנֵס לְהַכְנִיס
הֻפְעַל הֻכְנַס מֻכְנָס יֻכְנַס -אין- -אין-
פִּעֵל כִּנֵּס מְכַנֵּס יְכַנֵּס כַּנֵּס לְכַנֵּס כִּנּוּס
פֻּעַל כֻּנַּס מְכֻנָּס יְכֻנַּס -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּנֵּס מִתְכַּנֵּס יִתְכַּנֵּס הִתְכַּנֵּס לְהִתְכַּנֵּס