מִשְׁפְּטָן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משפטן
הגייה* mishpetan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־פ־ט
דרך תצורה משפט + ־ָן
נטיות
 
משפטן
  1. אדם בעל השכלה משפטית, המומחה לענייני חוק ומשפט.
    • בדומה לפסיכולוג אשר אינו מוסמך לרשום-תרופות, כך גם המשפטן אינו מוסמך בייצוג לקוחות בבית המשפט.

תרגום עריכה


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: משפטן


השורש שׁפט

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

שׁ־פ־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁפַט שׁוֹפֵט

(ב׳ פעוּל: שָׁפוּט)

יִשְׁפֹּט שְׁפֹט לְשְׁפֹּט
נִפְעַל נִשְׁפַּט נִשְׁפָּט יִשָּׁפֵט הִשָּׁפֵט לְהִשָּׁפֵט
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל הֻשְׁפַּט מֻשְׁפָּט יֻשְׁפַּט -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-[1]
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון עריכה

  • השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).

הערות שוליים עריכה

  1. אבל קיימת הנגזרת שִׁפּוּט