מרגלית

מַרְגָּלִיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרגלית
הגייה* margalit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ מַרְגָּלִיּוֹת; מַרְגָּלִית־, ר׳ מַרְגָּלִיּוֹת־
 
מחרוזת מרגליות
  1. לשון חז"ל פנינה; אבן חן הנוצרת בגוף הצדפה אם הפנינה ממשקע גירני, צבעה לבן מבריק וצורתה כדורית בקרוב.
    • ”אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ט)
    • ”צְרוֹר הַמַּרְגָּלִית, טָמֵא; צְרוֹר הַמָּעוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.“ (משנה, מסכת כליםפרק כו, משנה ב)
    • ”אמר רבי חנינא: צדיק אבד לדורו, אבד – משל לאדם שאבדה לו מרגלית (בבלי, מסכת מגילהדף טו, עמוד א)
  2. בהשאלה: דבר יקר ערך.
    • "המושבה הזאת אשר עתידה היא להיות כמרגלית טובה בחרוזי הפנינים של מושבות אחינו בארץ פלשתינא." ("הצפירה", 14 באפריל 1897, באתר עיתונות יהודית היסטורית).
  3. שם פרטי לנקבה.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: margarites) μαργαριτης). בארמית: מַרְגָּלִיתָא, מַרְגָּנִיתָא.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה