ממרר
לערך העוסק במְמָרַר, פועל; ראו צורת העבר, מֵרֵר.
מַמְּרֹר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ממרר |
| הגייה* | mamror |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מַמְרוֹרים |
- לשון המקרא דבר בעל טעם מר.
גיזרון
עריכה- מילה יחידאית. מקבילה בצורתה למילה יחידאית אחרת: מַמְּגוּרָה.
- המ"ם השניה דגושה, כנראה לתפארת הקריאה; או בכדי שהמ"ם השניה לא תיבלע.[1] ולפי סברא אחרת המ"ם הראשונה אינה חלק מהמילה אלא לשימוש.[2]