מלפפון
מְלָפְפוֹן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מלפפון |
הגייה* | melafefon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות | ר׳ מְלָפְפוֹנִים 'או׳ מְלָפְפוֹנוֹת; מְלָפְפוֹן־, ר׳ מְלָפְפוֹנֵי־ |
- צמח מטפס ממשפחת הדלועים, אשר לפריו קליפה ירוקה ובשר ירקרק פריך. שמו המדעי קשוא הגינה.
- ”וּבַיָרָק – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
- ”מְלָפְפוֹן צָמַח בַּגַּן / מְלָפְפוֹן יָרֹק“ (מְלָפְפוֹן יָרֹק, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- פרי המלפפון נאכל לפני הבשלתו.
גיזרון
עריכה- המלפפונות המופיעות במשנה לעיל קרויות בימינו: מלפפון-מקראי, או פקוסות .
- לשון חז"ל מיוונית: mēlopépōn) μηλοπέπων) – מלון; צרוף של mêlon) μῆλον) – תפוח, עם pépōn) πέπων) – בשל. לטינית: פֶּפּּו (pepo) בהוראת דלעת.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אורדו: کھیرا
- אנגלית: cucumber
- אסטונית: kurk
- אספרנטו: kukumo
- בולגרית: краставица
- גרמנית: Gurke
- הולנדית: komkommer
- הודית: खीरा
- הונגרית: uborka
- יידיש: אוגערקע
- ליטאית: agurkas
- מלטזית: ħjar
- נורווגית: agurk
- סלובנית: kumara
- סלובקית: uhorka
- ספרדית: pepino
- ערבית: خِيَار, قثد
- פולנית: ogórek
- פורטוגלית: pepineiro, pepino
- פינית: kurkku
- פרסית: خیار
- צרפתית: concombre
- קטלנית: cogombre
- קרואטית: krastavac
- רומנית: castravete
- רוסית: огурец
מידע נוסף
עריכה- המלפפון שבלשון חז"ל הוא המלון כמו ביוונית: "לשלמה נאה לומר, שלא חִסר משולחנו כלום [...] אפילו קרח בתמוז ומלפפנון בניסן" (מדרש תנחומא, שמות, פרשת יתרו, סימן ז), אולם המפרשים בימי הביניים זיהו אותו עם הפרי הנקרא מלפפון בימינו, אולי בגלל הופעתו במשנה בצמוד לקשוא: ”הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ב).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מלפפון |
טקסונומיה בוויקימינים: Cucumis sativus |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלפפון |