מכמרת
מִכְמֹרֶת (גם: מִכְמֶרֶת)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מכמורת (או: מכמרת) |
הגייה* | mikhmoret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל מִקְטֹלֶת, משקל מִקְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ מִכְמוֹרוֹת או מִכְמָרוֹת; מִכְמֹרֶת־ או מִכְמֶרֶת־, ר׳ מִכְמוֹרוֹת־ או מִכְמְרוֹת־; כ׳ מִכְמָרְתּוֹ או מִכְמַרְתּוֹ |
- לשון המקרא רשת דיג שצורתה שק בעל כנפיים, אחת מכל צד, והיא נגררת ע"י ספינת דיג.
- ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ“ (ישעיהו יט, פסוק ח).
- ”כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”אִסְפוּ, דַּיָּגִים, מִכְמֹרֶת וָרֶשֶׁת, / מִשְׁכוּ הַדּוּגָה אֶל הַחוֹף בַּסָּתֶר“ (דָּוִד וּבַרְזִילַּי, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "על גבול הים האחרון בין הערביים / שחפים מעוף הסוף מרחפים / ואיש שהוא באור דועך אל שחור המים / משליך מכמורת אחרונה ומאפיל" (ערב, מאת נתן יונתן)
גיזרון
עריכה- מילה יחידאית בתנ"ך. מן כ-מ-ר, קרוב אל מִכְמָר. אכדית: kamaru - רשת. מצרית קדומה: מכְּמרֻת mkmrwt בהוראת רשת ללכידת דגים . להלן הירוגליף:
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכמורות |