מהול

(הופנה מהדף מיהול)

מִהוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיהול
הגייה* mihul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ה־ל
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ מִהוּלִים; מִהוּל־, ר׳ מִהוּלֵי־
  1. עברית חדשה [כימיה] הוספת ממס לתמיסה נתונה.
    • "בתהליך המיהול, מוסיפים ממס לתמיסה ללא שינוי מספר המולים של המומס. ככל שמוסיפים יותר ממס, ריכוז התמיסה קטן." ("היבטים כמותיים בכימיה", אתר מכון וייצמן למדע)

גיזרון

עריכה
  • מן מ-ה-ל.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מיהול

מָהוּל א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מהול
הגייה* mahul
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ה־ל
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ מְהוּלָה, ר׳ מְהוּלִים, נ"ר מְהוּלוֹת
  1. מהווה חלק מתמיסה; נבלע בתוך נוזל אחר.
    • ”כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.“ (ישעיהו א, פסוק כב)
    • כשניצחתי בתחרות את חברי הטוב, תחושת השמחה הייתה מהולה בצער.

גיזרון

עריכה
  • בינוני פעול מן מָהַל המילה (והשורש) מופיעה פעם אחת במקרא.
  • רד"ק כותב שיש שורש קרוב בערבית אלמהל.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מָהוּל ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מהול
הגייה* mahul
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ה־ל
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ מְהוּלִים
  1. לשון חז"ל אדם שנכרתה ערלתו.
    • ”ומי שנולד מהול ומי שנתגייר מהול ותינוק שעברה זמנו ושאר כל הנמולין אין מלין אותן אלא ביום“ (תוספתא, מסכת שבתפרק טו, הלכה ט)
    • קטן שבשרו רך ומדולדל ביותר או שהיה בעל בשר עד שיראה כאילו אינו מהול רואין אותו בעת שיתקשה אם נראה שהוא מהול אינו צריך כלום רמב"ם הלכות מילה פרק ב

גיזרון

עריכה
  • שורש מ־ה־ל זה, בניגוד לשורש מ־ה־ל לעיל, מקיים חילופי גזרות עם השורש מ־ו־ל. חילוף זה נפוץ בין גזרת נחי ע"ו בעברית לעומת בארמית.
  • בצורת בינוני פעול, צורת הבינוני פועל היא מוהל.

מידע נוסף

עריכה
  • במשנה נדרים פ"ג נקבע כי בלשון בני אדם הניגוד בין ערל למול-או מהול מבטא השתייכות לאומית ולא הסרה פיזית של הערלה. יתכן שרק בלשון רבים.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה