מַטְפֶּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* matpe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־פ־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַטְפִּים, מַטְפִּי־
 
מטפה
  1. עברית חדשה מיכל המיועד להתיז אבקה או פחמן דו חמצני דחוס על שריפה ולכבותה.
    • פיקוד העורף ביקש לבדוק את תקינות מטפי הכיבוי במוסדות ציבוריים.

גיזרון עריכה

  • מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תש"ז.[1] מערבית: مِطْفَأَة (מִטְפָאָה) השורש קיים גם בארמית ”אִישָׁתָא תְּדִירָא תְּהֵי יָקְדָא עַל מַדְבְּחָא; לָא תִטְפֵי.“ (אונקלוס על ויקרא ופסוק ו)[2]
  • הצורה שהשתרשה בטעות היא מַטָּף (מַטָּפִים) כאילו השורש הוא נ־ט־ף.
  • אין קשר בין שני השורשים הללו, ואף לא עם הפועל טפטף.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מטפה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטפים

הערות שוליים עריכה

  1. מילון מונחי הכבאות, תש"ז (הקדמה)
  2. הפועל כבה נדיר בחמשת חומשי התורה