ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
מחם
|
הגייה* |
mecham
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־מ־ם
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל כלי ניח בעל קיבולת גבוהה המשמש להרתחת מים.
- ”הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”מֵחַם שֶׁטְּפָלוֹ בְחֹמֶר וּבְחַרְסִית, הַנּוֹגֵעַ בַּחֹמֶר, טָמֵא; וּבַחַרְסִית, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ג, משנה ז)
- בפינת הקפה עומד מחם.
מילים נרדפותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: מיחם |