קומקום

קוּמְקוּםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קומקום
הגייה* kumkum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוּמְקוּמִים
 
קומקום
  1. כלי להרתיח בו מים.
    • ”אם יש בה אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממים לו עשרה קומקומים בבת אחת באמבטי קטנה, מותר לרחוץ בה מיד.“ (בבלי, מסכת שבתדף קנא, עמוד א)
    • המשרתת הציתה אש בתנור ושפתה קומקום גדול של מים כדי להרתיח תה. (יחזקאל קוטיק, מה שראיתי).

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל, מלטינית: cucuma במקור מיוונית: κουκκουμα .

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קומקום
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומקומים