מוחשי

מוּחָשִׁי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מוחשי
הגייה^*	mukhashi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ו־שׁ
דרך תצורה	מוחש + ־ִי
נטיות	נ׳ מוּחָשִׁית, ר׳ מוּחָשִׁיִּים, נ"ר מוּחָשִׁיּוֹת

לשון ימי הביניים שאפשר לקלוט דרך החושים. מציאותי, ממשי, שקיים בעולם.
- ”בשירי הגבורה והנצחון אשר לעם ועם אנו רואים באופן מוחשי, עד כמה מוכשרים גם עמים בני תרבות לקדש מעשי רצח ואכזריות ולרוממם לעילא מכל יופי, טוב ונשגב.“ (הקונגרס הציוני השלישי, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- ”רואה הוא כל קמט של הרהוּר וכל תג של הרגשת-סתר, כשם שבמציאות החיצונית לא נעלם ממנו שום פרט גשמי ושום עצם מוחשי.“ (אורי ניסן גנסין, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)