מדרש
מִדְרָשׁ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מדרש |
הגייה* | midrash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | מִדְרַשׁ־, ר׳ מִדְרָשִׁים, מִדְרְשֵׁי־ |
- לשון המקרא ספר הכולל דברי הסבר למאורעות או עניינים.
- ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.“ (דברי הימים ב׳ יג, פסוק כב)
- ”וּבָנָיו יִרֶב הַמַּשָּׁא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל-מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק כז)
- פרשנות של פסוקים המופיעים בתנ"ך.
- ”וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ד, משנה ג)
- ”זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל: אָשָׁם הוּא...“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ו, משנה ו)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. (בערבית שורש מקביל ד.ר.ס.[1])
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: midrash
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: מדרש |