מִדְרָכָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדרכה
הגייה* midrakha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ר־ך
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר׳ מִדְרָכוֹת; מִדְרֶכֶת־, ר׳ מִדְרְכוֹת־
 
מדרכה
  1. שביל מרוצף בשולי כביש, המיועד להולכי רגל בלבד.
    • כניסה לרכב חונה ויציאה ממנו חייבות להיעשות מצד המדרכה בלבד.
    • לאחר הירידה מן האוטובוס יש להתרחק ממנו, ולחכות על המדרכה עד שייסע.
    • לא ירכב אדם על אופניים על המדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל.

גיזרון עריכה

  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. ע"פ מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל“ (דברים ב, פסוק ו)

תרגום עריכה

ראו גם עריכה