מדחף

מַדְחֵףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדחף
הגייה^*	madkhef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ח־ף
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַדְחֵפִים; מַדְחֵף־, ר׳ מַדְחְפֵי־

מדחף אנייה בעל חמישה להבים

עברית חדשה אמצעי להנעת כלי שיט וכלי טיס, הבנוי מכמה כפות או להבים נטויים המחוברים לציר וסובבים יחד אתו. כתוצאה מתנועתם הסיבובית של הלהבים במים או באוויר הם יוצרים כוח דחף המקדם את האנייה או המטוס.
- ”בשנת 1898 כונן סנטוס דומונט את כדור-האויר הראשון [...] 'אניתו' היתה מארכת [...] ומתחתה היתה תלויה פלטפורמה שעליה נמצא סליל-דוחף (מדחף) ומוטור, שהניע את המדחף.“ ("הצפירה", 11 ביולי 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”[...] למרות חוסר נסיון ולמרות מעשה סבּוֹטאַג' ע"י הקברניט הערבי, אשר פתאום הסתלק, אחרי שהניח שרשרת ברזל כבדה על המדחף.“ ("דבר", 19 במאי 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "עצרתי מיד את מהלך המכונות, מכיון שחששתי שבגלל המערבולת נמשך האיש לתוך הַמַדְחֵף." (אריך הירשפלד, בסערת ימים, 1944)

מן ד־ח־ף, דָּחַף, בשל פעולת הדחיפה שהמדחף יוצר. כך גם propeller באנגלית, מן הפועל propel, לדחוף.
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ההידרוליקה (תשכ"ג), 1963; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.