מַגְנוּב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגנוב
הגייה* magnuv
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ג־נ־ב
דרך תצורה משקל מַקְטוּל
נטיות ר׳ מַגְנוּבִים, נ׳ מַגְנוּבָה, נ"ר מַגְנוּבוֹת
  1. [סלנג] משמח, מצוין ומיוחד.
    • וואו, איזה מגנוב, קיבלתי 100 בבחינה ובכלל לא למדתי.
    • המסיבה אתמול היתה ממש מגנובה.
    • איזה ג'ינס מגנוב לבשת אתמול.
  2. [סלנג] אדם שמקובל על אנשים בחברתו.
    • "בוא לספסל האחורי איפה שיושבים המגנובים"

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש גנב

השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ג־נ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּנַב גּוֹנֵב יִגְנׁב גְּנׁב לִגְנׁב
נִפְעַל נִגְנַב נִגְנָב יִגָּנֵב הִגָּנֵב לְהִגָּנֵב
הִפְעִיל הִגְנִיב מַגְנִיב יַגְנִיב הַגְנֵב לְהַגְנִיב
הֻפְעַל הֻגְנַב מֻגְנָב יֻגְנַב -אין- -אין-
פִּעֵל גִּנֵּב מְגַנֵּב יְגַנֵּב גַּנֵּב לְגַנֵּב
פֻּעַל גֻּנַּב מְגֻנָּב יְגֻנַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּנֵּב מִתְגַּנֵּב יִתְגַּנֵּב הִתְגַּנֵּב לְהִתְגַּנֵּב