גָּנוּבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גנוב
הגייה* ganuv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ג־נ־ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ גְּנוּבָה, ר׳ גְּנוּבִים, נ"ר גְּנוּבוֹת
  1. שנלקח ללא רשות. שמוחזק שלא על פי הדין.
    • ” כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי“ (בראשית ל, פסוק לג)
    • המשטרה מצאה בבית רכוש החשוד כגנוב.
  2. [סלנג] בהשאלה (1): שהשתבשה עליו דעתו, ואינו פועל בהגיון.
    • "לאה, לאה, לאה, / לה זה לא נוגע; / כל מה שניסיתי לא פוגע, / אני עליה גנוב." (לאה גנוב, מאת דורי בן זאב)
    • תגיד לי; מה, אתה גנוב, אתה לא רואה איך אתה נוסע?!
  3. [סלנג ישן] שמוצא חן בעיני הדובר.
    • איזה גנוב השעון הזה.

גיזרוןעריכה

  • צורת בינוני פעול של הפועל גָּנַב, מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
  • הסלנג (2) על־פי גניבת דעת, במקור בהקשר לסמים.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

שנלקח בלא רשות

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


השורש גנב

השורש ג־נ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ג־נ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּנַב גּוֹנֵב יִגְנׁב גְּנׁב לִגְנׁב
נִפְעַל נִגְנַב נִגְנָב יִגָּנֵב הִגָּנֵב לְהִגָּנֵב
הִפְעִיל הִגְנִיב מַגְנִיב יַגְנִיב הַגְנֵב לְהַגְנִיב
הֻפְעַל הֻגְנַב מֻגְנָב יֻגְנַב -אין- -אין-
פִּעֵל גִּנֵּב מְגַנֵּב יְגַנֵּב גַּנֵּב לְגַנֵּב
פֻּעַל גֻּנַּב מְגֻנָּב יְגֻנַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּנֵּב מִתְגַּנֵּב יִתְגַּנֵּב הִתְגַּנֵּב לְהִתְגַּנֵּב