חְנוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנון
הגייה* chnun
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות ר׳ חְנוּנִים; נ׳ חְנוּנִית; נ"ר חְנוּנִיּוֹת
  1. [סלנג] כינוי גנאי לאדם ממושמע לחלוטין, או לאדם שהוא רך באפיו.
    • "אבל אנ'לא מוותר כי אני לא מהחנונים / לא מוותר ולא פוחד מהסיכונים / לא מוותר לא מוותר" (לא מוותר, מאת הדג נחש)
    • ראית את החנון הזה? הוא קיבל עליו את מטלת הסיכום.

גיזרוןעריכה

  • אטימולוגיה עממית גורסת שמקור המילה הוא מחונן. רוביק רוזנטל, לעומת זאת, גורס שהמילה נתגלגלה מ"חְנוּנָה", שמשמעה נזלת בערבית מרוקאית[1]. ראו חננה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • שווא נח באות גרונית בתחילת מילה, שלא לפי כללי הניקוד הרגילים.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חנון

הערות שולייםעריכה

חַנּוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנון
הגייה* chanun
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
  1. הנותן חנינה.
    • ”וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת“ (תהילים פו, פסוק טו)

מקורעריכה