מְאֻנָּס עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאונס
הגייה* meunas
חלק דיבר תואר-השם
מין
שורש א־נ־ס
דרך תצורה בינוני מן פֻּעַל
נטיות מְאֻנֶּסֶת, מְאֻנָּסִים, מְאֻנָּסוֹת
  1. עברית חדשה כפוי, מאולץ.
    • "שְׁתִיקָה מְאֻנֶּסֶת שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּאֵבֶל הָיְתָה מִשְׂתָּרֶרֶת עַל רַעְיָה וִיהוּדָה, שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתָם דְּבָרִים עַצְמָם כְּבָר פְּעָמִים רַבּוֹת, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ עוֹד דָּבָר בְּחָזְרוּ עֲלֵיהֶם שׁוּב" מתוך יד ושם, מאת אהרון מגד

גיזרון עריכה

  • בינוני של הפועל אֻנַּס פועל יוצא מן אִנֵּס.

ראו גם עריכה