לפיד

לַפִּיד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לפיד
הגייה^*	lapid
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־פ־ד
דרך תצורה	משקל קַטִּיל
נטיות	ר׳ לַפִּידִים

איור של לפיד

לשון המקרא כלי להאיר, המורכב ממוט שבראשו מקור אש, כגון סמרטוטים או כלי מלא חומר בעירה.
- ”וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ“ (שופטים טו, פסוק ד)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּֽכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר“ (זכריה יב, פסוק ו)
- ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ח)
- עיר כלפיד אש בעמיר אוכלת רשעה לוא תשוב עד כלות אשמה" (מגילת מלחמת בני אור בבני חושך)
- ”אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים / בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים, / זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ.“ (אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים, מאת אהרון זאב בזֶמֶרֶשֶׁת)
לשון המקרא אור חזק; ברק.
- ”וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק“ (שמות כ, פסוק יד)
- ”בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ“ (נחום ב, פסוק ה)
- ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים“ (יחזקאל א, פסוק יג)

גיזרון

יש אומרים שמקור מילה זו מחיתית: lappiya בהוראת: דבר-זוהר, אבוקה.^[1] אחרים הציעו שמקורה מאכדית: dipāru.^[2] ויש הסוברים, כי המקור מיוונית: lampáda) λαμπάδα), ובהשוואה לארמית: למפד.