למכביר
לְמַכְבִּיר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | למכביר |
הגייה* | lemakhbir |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | -
|
שורש | כ־ב־ר א |
דרך תצורה | ל־ + מכביר |
נטיות |
- לשון המקרא בשפע, לרוב, בכמות רבה.
- ”כִּי בָם יָדִין עַמִּים; יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר.“ (איוב לו, פסוק לא)
- ” יוֹדַעַת אֲנִי אִמְרֵי נוֹי לְמַכְבִּיר / מְלִיצוֹת בְּלִי סוֹף“ (ניב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”יש ויש אתנו למכביר אנשים אשר יכלו וגם חפצו לעשות לעמם“ (ליועצי פלא, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מן הכביר (כביר), לפי המשמעות הכוללת של הפסוק בספר איוב לעיל: ייתן אוכל בשפע. המשמעות המילולית היא כנראה (לפי רש"י):[1] הכביר = הִרבָּה, משם מכביר = מי ש"מַרְבֶּה [ילדים]", ולכן הוא צריך אוכל למשפחתו הכבירה וכוונת הפסוק שהאל ייתן לו. לפיכך, ההבנה המודרנית נגזרת מהפסוק ולא תואמת את המשמעות המילולית (שבו 'מכביר' מתאר בן־אדם).
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: aplenty, considerably, abundantly