לבב

לִבֵּב

לשון המקרא שָׁבָה לֵב, הִקְסִים
- ”לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה“ (שיר השירים ד, פסוק ט)
- ”כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן נָשָׂאתִי אֶת נַפְשִׁי לִהְיוֹת דּוֹקְטוֹר. וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁצִּלְצוּל הַמִּלָּה "דּוֹקְטוֹר" לִיבֵּב אֶת אוֹזְנַי“ (ישימון, מאת לוי אריה אריאלי, בפרויקט בן יהודה)

לשון המקרא הכין לביבות
- ” וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ו)

לשון המקרא [מליצה] נֶפֶשׁ הָאָדָם
- ”לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא“ (ויקרא יט, פסוק יז)
- ”וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר“ (ישעיהו ט, פסוק ח)
- ”וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָד.“ (תהלים קד, פסוק טו)
- "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה / נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה" (התקווה)
לשון המקרא טוּב לֵב, צַדִּיקוּת
- ”לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל“ (איוב לד, פסוק י)
בהשאלה: מֶרְכָּז, עוֹמֶק
- מָה רַב הַסִּיכּוּן בִּלְבַב שִׁטְחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב.