לא ידע בין ימינו לשמאלו

לא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמאלוֹ

עריכה
  1. היה בעננים, לא שם לב לדברים, לא התמצא.
    • הילד נכנס לסמטה ולא ידע בין ימינו לשמאלו.

מקור

עריכה
  • מהתנ"ך: "וַאֲנִי לא אָחוּס עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לא-יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה" (יונה ד', י"א)

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערות

עריכה
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[3]