כרכשת

אין לבלבל ערך זה עם הערך כרכושתא.

כַּרְכֶּשֶׁת (גם: כַּרְכַּשְׁתָּא)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כרכשת, כרכשתא
הגייה^*	Karkeshet, Karkashta
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ר־כ־ש
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר': כַּרְכָּשׁוֹת אוֹ כַּרְכְּשָׁאוֹת אוֹ כַּרְכַּשְׁתּוֹת, נ"י: כַּרְכֶּשֶׁת־

הַחֵלֶק הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בַּמְּעִי הַגַּס, מִן המעי העיוור ועד החלחולת.
- "...חֳלִי הטחורים. המחלה הזאת תכונתה התאספות ולחץ הדם אל הַכַּרְכַּשְׁתָּא והַשֵׁת." משה סטודנצקי, "אורחות חיים", עמ' 306
- "ויש אשר השזפה התלויה כשק בתוך הַכַּרְכַּשְׁתָּא תידחק ע"י הצואה משם ומטה אל פי הטבעת..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות", מחלות שבצנעה, עמ' 22

המילה נשאלה אל העברית מארמית: כַּרְכַּשְׁתָּא אוֹ כַּרְכְּשָׁא, בארמית החלחולת-קצה המעי: ”אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעיים תרגמא אכרכשא ומעייא“ (בבלי, מסכת חולין – דף קיג, עמוד א) ” שלא ינתק שיני הכרכשתא“ (בבלי, מסכת שבת – דף פא, עמוד א)
גם שאריות חוטי האריג בסוף הבגד (מֶלֶל) שמם כרכשתא^[1], כנראה הוראת המילה קָצֶה, זנב.