כריך

יש להוסיף לדף זה את הערך: ב כָּרִיךְ ב.

כָּרִיךְ

כריך החצוי לשניים

עברית חדשה מאכל המורכב משתי פרוסות או יותר של לחם, כאשר באמצע ישנו מילוי (כגון בשר, ירקות, גבינה וכו'), ולפעמים גם רטבים, תבלינים וכו'.
- ”"מה עוד," אמר בועז, והשליך נייר עטיפה של כריך לעוס.“ (העד, מאת שלומית הראובן, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפתע, התנפלו עליו ארבעה כלבים גדולים, וניסו לחטוף מידיו את הכריך.“ (שלמה-לי הקטן, מאת זאב אלבלינגר, בפרויקט בן יהודה)
- ”אחר-כך נסע איתמר למרכז כפר-סבא, למרות מחאותיהם, והביא להם כריכי ביצה וגבינה וקנקן שהכיל קפה מהביל.“ (אביב שחור, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)

מן הפועל כרך שנמצא בהקשר זה א. בביטוי הנפוץ "כריך ריפתא"-כרך פת והכוונה פתח בסעודה. ב. במנהג הכורך המוכר מליל הסדר ע"פ הנאמר בהלל ”שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן שנאמר (במדבר ט, פסוק יא) על מצות ומרורים יאכלוהו.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קטו, עמוד א) .